המעסיק מחויב להעביר סכום חודשי של עובדיו לגופים פנסיוניים כמו קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופות גמל או לחברת הביטוח שמנהלת את פוליסת הביטוח של העובד, במידה ויש.

מתי המועד להעברת הכספים

ראשית, חשוב גם לדעת מתי מתחיל מועד הפרשת הכספים. נהוג לחלק את העובדים לשניים – אלה עם הסדר פנסיוני קיים מהעבר ועובד ללא הסדר פנסיוני קיים. אשר מדובר בעובד עם הסדר פנסיוני קיים, ההפרשות לכל קופות הגמל יתחילו כשלושה חודשים ממועד תחילת העבודה של העובד (או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם. במקרה הזה, חייב להפקיד רטרואקטיבית על כל התקופה שלא הופרשו לו.

כאשר מדובר בעובד שהוא ללא הסדר פנסיוני קיים, ההפרשות לכל קרנות הגמל יחולו לאחר חצי שנה מתחילת העבודה אך הפעם לא יפרישו רטרואקטיבית לכל התקופה.

שנית, עכשיו חשוב לדעת מתי המעסיק צריך להעביר בשגרה את הכספים לקופות הגמל. נפנה לתקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014 –

"תשלומים לקופת גמל יופקדו לא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה:

(1)  שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד;

(2)  חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד."

כלומר, על פי התקנה המעסיק צריך להעביר את התשלומים לביטוחים הפנסיוניים או לקרן ההשתלמות במועד המוקדם מבין השניים: 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת לעובד או 15 ימי עסקים מסוף החודש שעליו יש צורך לשלם משכורת לעובד.

מעסיק שלא העביר את הכספים האמורים בזמן, מחויב לתשלום ריבית לקופת הגמל (כלומר, מהיום ה-16 בחודש שבא לאחר חודש העבודה המדובר).

מה קורה במקרה שבו המעסיק לא מעביר את הכספים לקופות ?

כאשר המעסיק לא העביר כספים לקופות הגמל של העובד, יש שני דרכים שבהם יש הבטחה של זכויותיו של העובד.

1. שמירה על העובד על ידי קופות הגמל –

זכויות העובד בכל קופת גמל מובטחות גם אם המעסיק לא שילם את ההפרשות של העובד לקופת הגמל. קופת הגמל תמשיך להעביר כספים לעובד אך בו זמנית, במצב כזה, קופת הגמל תוכל להגיש תביעה נגד המעסיק לתשלום התגמולים שקופת הגמל שילמה לעובד מכספה.

התביעה של חברות קופות הגמל תהיה תביעת פיצויים על הלנת קצבה, שיכולה להיות מוגשת אך ורק על ידי קופת הגמל.

 

יש מקרים בהם עובד לא זכאי לזכויותיו הרגילות בקופת הגמל כך שקופת הגמל לא חייבת לשלם לאותו עובד. מדובר על מקרה עם 3 תנאים מצטברים, כאשר העובד עומד בשלושתם יחד, הוא לא יהיה זכאי:

1. עברה שנה מהיום שבו המעסיק לא שילם את חובותיו לקופת הגמל. בנוסף, לעובד אין עוד זכאות באותה השנה לכסף מקופת הגמל. לדוגמה: אם יש עובד שמצבו הבריאותי מאפשר לו לקבל קצבה מסוימת.
2. קופת הגמל יידעה את העובד שהמעסיק הפסיק לשלם את חובותיו לקופת הגמל. קופת הגמל אמורה ליידע את העובד על ידי מכתב לאחר שישה חודשים מהמועד שבו המעסיק הפסיק לשלם.
3. הפסקת התשלום על ידי המעסיק לקופת הגמל לא קשורה לרשלנות קופת הגמל או לסיבות אחרות שמצדיקות את הפסקת העברת הכספים על ידי הקופה לעובד. לדוגמה: אם המעסיק פשט רגל.
4. בדיקה האם מדובר בהלנת שכר –

סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר קובע –

"יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן."

המעסיק חייב לשלם את שכרו של העובד ברגע שהחודש מסתיים. בגלל שהמעסיק חייב להעביר את ההפרשות לקרנות הגמל לאחר 7 ימים מיום העברת המשכורת לעובד, על פי החוק יש למעסיק עוד 21 ימים להפריש את כל הכספים הללו. כלומר, סך הכל 30 ימים להעברת הכספים (מיום קבלת המשכורת על פי חוק) לקרן הפנסיה, קופות הגמל, חברות הביטוח או לקרן ההשתלמות.

מה עושים אם הכספים לא הועברו ?

לשם כך, נפנה לסעיף 28 לחוק הגנת השכר הקובע:

"לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעסיק:

(1)   אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 25;

(2)   קופת גמל – לגבי סכום שהמעסיק חייב לה כאמור בסעיף 19א ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כאמור;

(3)   שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה – לגבי סכום שהמעסיק חייב לשלם לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977.

(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

כלומר, החוק קובע שבמידה והכספים לא הועברו, סעיף זה נותן את האפשרות לתבוע את המעסיק על הלנת שכר ולדרוש פיצויים.

במידה ולעובד נגרם נזק כלשהו, כפי שנאמר ניתן יהיה  לתבוע את המעסיק על הפרת חובותיו להעברת הכספים, וכמובן זאת בהתאם לחוזה העבודה שכרתו טרם העבודה. מול העובד יש אפשרות לשני סעדים במקרה של תביעה: הראשון יהיה כאשר מדובר בתביעת אכיפה. כלומר, הסעד שצריך להיות מבוקש הוא חיוב של המעסיק לשלם לקופת הגמל. השני, כאשר מדובר בתביעת פיצויים שבה הסעד יהיה תשלום פיצויים לעובד על הנזק שחווה בעקבות אי התשלום. על פי ההלכה בבית המשפט העליון היא שנעדיף ראשית את עילת האכיפה מאשר את עילת הפיצויים.

עולה השאלה, מה קורה אם המעסיק כן ניכה את הסכומים הללו מהמשכורת אך לא העביר אותם ?

מעסיק שניכה את הסכומים הללו אך לא העביר אותם לקופות הגמל, הפנסיה או ההשתלמות תוך 30 ימים מהיום שבו נחשב השכר כשכר מולן, סעיף 25א' לחוק הגנת השכר נכנס לתוקף וקובע שהמעסיק עובר עבירה פלילית ועל כן יוטל עליו עונש בצורת מאסר או קנס כספי.

יש לציין שגם אם המעסיק ניכה סכומים לגופים שונים ולא רק לקרנות הפנסיה, קרן השתלמות או גמל, אך לא העביר גם אליהם את הכספי במסגרת 30 הימים עד שהשכר ייחשב כמולן, עדיין ייחשב כמעסיק שביצע עבירה פלילית.

כמו כן, גם במצבים בהם המעסיק נמצא בחסרון כיס עקב קושי כלכלי, וגם אם העובד הסכים לכך, המעסיק לא יוכל לעכב את העברת הכספים.

אם המעסיק הפסיק להעביר תשלומים לעובד, הוא צריך לדווח על הפסקת התשלומים ועל הסיבה להפסקת התשלומים.

להלן מס' סוגים של ביטוחים פנסיונים לעובדים שונים שקיבלו תפנית בשנים האחרונות:

ביטוח פנסיה לעובדי משק בית

על פי צו ההרחבה שפורסם בשנת 2008, מעסיק צריך להפריש כספים לעובד משק הבית שלו בדיוק כמו לעובדים רגילים. במידה ולעובד משק הבית לא היה הסדר פנסיוני קיים, המעסיק יפריש לקרן הפנסיה לאחר שישה חודשי עבודה (ללא הפרשה רטרואקטיבית) ובמידה ולעובד משק הבית היה קרן פנסיה, אז ההפרשה תחל לאחר 3 חודשי עבודה (או סוף שנת המס – המוקדם מביניהם) ובמקרה הזה כן יפרישו לעובד משק הבית רטרואקטיבית על התקופה.

עובד משק בית שיש לו ביטוח פנסיוני לפני, זכאי להיות מבוטח מהיום הראשון לעבודתו. ביצוע ההפרשות יתחיל רטרואקטיבית רק לאחר שלושה חודשי עבודה או כאשר שנת מס מסתיימת (המוקדם מביניהם).

חלק מן ההפרשות יכללו מרכיב פיצויים עתידי אשר מבטיח שבזמן פיטורי העובד, המעסיק יצרך לשלם רק חלק מהפיצויים עד להשלמת סכום פיצויי הפיטורין.

המעסיק חייב להקפיד על הפרשת הכספים לביטוח, וזאת כדי למנוע מתביעה עתידית מטעם העובד. העובד לא רשאי לוותר על הביטוח הפנסיוני מהמעסיק וגם לא יכול למנוע מהמעסיק לנכות את חלקו של העובד מהשכר.

ביטוח פנסיה לעובדים זרים

על פי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק נכנס לתוקפו בשנת 2008 קובע  שעובד זר בישראל זכאי להפרשות ביטוח פנסיוני ממעסיקו ובאותו הסכום בדיוק עובד ישראלי.

בית המשפט קבע שבמידה ולא ניתן להפריש לקרן הפנסיה, ניתן להפעיל את הלכת "הביצוע בקירוב". כלומר, בסיום יחסי העבודה בין המעסיק לעובד, המעסיק ישלם פיצוי בגובה ההפרשות שהוא היה צריך להפריש לעובד במשך כל התקופה.

המעסיק יכול להפריש את הכספים לחשבון בנק ייעודי כל חודש, וזאת על מנת להימנע מתשלום גבוה במיוחד בסוף יחסי העבודה בין המעסיק לעובד.

• מעסיק של עובד זר מסתנן, חייב להפקיד פיקדון חודשי במקום הפרשות לביטוח הפנסיוני, קרן השתלמות וכו'. הפיקדון צריך להיות בשיעור 36% משכרו של העובד – 16% ישולם על ידי מעסיקו והשאר משכר העובד.
• כאשר מדובר בעובדים זרים בענף הבנייה, חברות סיעוד שמעסיקות עובדים זרים וכאשר מדובר בעבודה טכנולוגית, המעסיקים צריכים להפריש כספים לפיקדון בנק מיוחד שנמצא בבנק מזרחי שמיועד לעובד בסיום יחסי העבודה.
• מעסיק של עובד זר בענף המלונאות חייב להפקיד פיקדון חודשי בסכום הפיצויים ותגמולי המעסיק לפנסיה.