במסגרת דיני עבודה יש מספר רב של נושאים – יחסי עובד ומעביד, הסכם קיבוצי, חוזים אישיים, סכסוכי עבודה, חופש העיסוק, פיצויים, זכויות סוציאליות, ארגוני עובדים וכו'. דיני עבודה נחשבים לקשים ומורכבים מבחינת היקף, תוכן ופרשנות ועל כן הוא מלא בפסיקות של בתי הדין לעבודה ואף פסיקות בג"ץ. אי הבנה של כל זכויות העובד במסגרת דיני העבודה, עלולים לגרום לפגיעה בעובד בין אם זו פגיעה אישית או בין אם זו פגיעה כספית. דיני עבודה נחשבים לקשים ולכן מומלץ להסתייע בעורך דין לדיני עבודה אשר מכיר את החוק.

לא כול אדם נחשב כ"עובד" אלא יש גם אנשים שנחשבים כקבלנים או "פרילאנסרים" שלא נחשבים לפי דיני עבודה כעובדים. הגדרת עובד חשובה מאוד מאחר ועובד זכאי לכל הזכויות וההגנות שדיני העבודה מעניקים לו. אי הכרה באדם כעובד אף תשלול ממנו את אותן זכויות והגנות. כמו כן, רק אדם שמוגדר כעובד רשאי לדון בבית הדין לעבודה.

דיני העבודה הוא תחום שתמיד מתקדם ומשתנה ומלא בפסיקה. ולכן, עדיף לפנות לקבל ייעוץ אצל עורך דין לענייני עבודה שמכוח עבודתו עוקב אחרי הפסיקה והחקיקה שמשתנים.

איך היו דיני העבודה בעבר ?

עד המאה ה-19, שוק העבודה התנהל כשוק עבדים. המעסיקים מהמעמד העליון והבינוני התאכזרו בעובדיהם, ואף ניצלו אותם ללא תמורה כספית. כלומר, התייחסו אליהם כמוצר שצריך לספק עבודה ולא כאישיות של אדם בעלי ערכים וזכויות.

לאחר המהפכה התעשייתית ובעקבות כך נוצר מעבר לייצור תעשייתי וטכנולוגי, עובדים פיזיים יצאו ממעגל העבודה וגרמו לכניסת עובדים חדשים בעלי השכלה גבוהה יותר ומיומנים יותר. בעקבות הבנתם של העובדים החדשים, בוצעו התקשרויות חוזיות בין עובדים למעבידים אך גם היא לא הייתה טובה ובגלל שהחוזים תמיד היו לטובת המעסיק ואף לרעת העובד. כלומר, מעסיקים ניצלו את העוני והמעמד העני לא זכה להגנה. ולכן, היה צורך בהערכות חדשה למצב.

בשנים לאחר קום המדינה, ארגוני מתנדבים החלו לפעול לטובת הקהילה ואף היה התמקצעות של עבודה סוציאלית שמטרתן הייתה ליצור חברה שוויונית בלי מעמדות ובלי יחסי ניצול ומנוצל. הממשלות היו צריכות להבטיח את ההגנה על כבודו של העובד בעזרת אמצעים משפטיים. ולכן, נוצר משפט העבודה שמטרתו להבטיח את כבודו וחירותו של העובד מפני המעסיק.

מכיוון שמשפט העבודה מכיל בעיקר את האינטרסים של המעסיק קודם כל ואז אולי את האינטרסים של העובד, המדינה מחויבת בהתערבותה כמחוקקת על מנת לספק תשתית חוקית להגנה על העובד יחד עם הפעלת מערכת אכיפה לעוסקים אשר פוגעים בעובדים.

לשם כך קמו בתי הדין לעבודה, אשר מתמחים באופן בלעדי בתחום דיני העבודה בישראל. בית הדין לעבודה הוא הסמכות הבלעדית לפתרון הסכסוכים בין עובדים למעסיקים.

בפסק דין בולט של בית הדין הארצי לעבודה, נקבע שיחסי עובד מעביד לא תלויים ברצון הצדדים או בחוזה ביניהם אלא מה שחשוב זה הגנה על העובד שנמצא בעמדה חלשה יותר מול המעסיק. התערבות המחוקק הכרחית למטרת הגשמה של ערכים סוציאליים שיש להגן עליהם.

על הערכים הסוציאליים הללו, הוקמה תשתית חוקתית להסדרת דיני העבודה בתחומי יחסי עובד-מעביד, זכויות וחובות הצדדים, דמי הבראה, חופשות, דמי נסיעה, ימי אבל וכו'.  כמו כן, מוסדרים עכשיו יחסים בארגוני עובדים למעסיקים, זכויות שביתה והתארגנות וכו'.

למעשה מדובר בחוקי מגן שקובעים זכויות קוגנטיות, שאין להתנות עליהן. כלומר, העובד לא יכול לוותר עליהם – שכר מינימום, שעות עבודה, דמי מחלה, פיצויים וכו'.

ובעצם למה אנחנו צריכים עורך דין לדיני עבודה ?

כמעט כל בני האדם נמצאים במסגרת עבודה וכך גם במסגרת יחסי עבודה בין עובד למעסיק.  ישנם מקרים בהם העובד נפגע אישית או אפילו כספית ולכן צריך לאמוד את הנזק. אמנם יש זכויות מוכרות אך יש כאלו שאינן מוכרות לאדם שאינו בתחום המשפט ולכן בכל מקרה עדיף להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה.

במידה ועובד חושב שנגרם לו עוול או שבמקום עבודתו נעשה שינוי חריג או אף קרה מקרה חריג, חשוב לפנות לעורך דין לדיני עבודה להתייעצות. דוגמאות לפגיעות הן פיטורין, אי תשלום הוצאות, פציעות, הלנת שכר וכו' ולכן עדיף לפנות לעורך דין לדיני עבודה שאולי יוכל למנוע אובדן כספים.

עורך דין לדיני עבודה עוסק גם במקרים שבהם עובד חושב שהשפילו אותו או שנפגע נפשית או גופנית. במקרים הללו, נעדיף לדרוש פיצוי כספי משמעותי וזאת למרות שלא הייתה פגיעה כלכלית. כמו כן, מומלץ לפנות לעורך דין לדיני עבודה במקרים בהם העובד היה בסערת רגשות וביצע מעשים שלא היה עושה במצב נפשי רגיל (לדוגמה: התפטרות). כמו כן, יש עובדים שהתפטרו ללא מחשבה תחילה ואיבדו זכויות רבות. לכן, כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה כדי לבדוק את זכויותיו של כל עובד.

ניהול תביעה בבית הדין לעבודה באופן עצמאי

ראשית, אכן יש מקרים בהם לא מומלצת פנייה לעורך דין לדיני עבודה וזאת במקרים בהם קרה משהו קטן או במקרה בודד שהעלות הכספית שלו נמוכה. פנייה לעורך דין לדיני עבודה כרוכה בכסף, ולעיתים לא מעט (תלוי במקרה), ולכן כאשר מדובר במקרה בו נניח נמחק לעובד יום חופשה או יום מחלה, עדיף להתמודד עם המצב לבד.

עדיף שלא להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ותחילה לפנות למעסיק על ידי מכתב מעורך הדין לדיני עבודה של העובד. המכתב יכול לעשות הבדל ולפתור את הבעיה טרם הגעה לבית הדין. יש לציין שתיק משפטי יכול להימשך מספר שנים ולכן יש לחשוב לפני הגשת התביעה ולהגיש רק במידה וזה מוצדק ואין דרך אחרת. במידה והוגשה תביעה, עדיף להימנע מהתנהלות עצמאית אלא לשכור עורך דין המומחה לדיני עבודה.