דמי מזונות – הגדרה

הדבר הקובע עבור בני הזוג מבחינת הליך הגירושין הוא הדת. על פי החוק, במידה ובני הזוג יהודים, הם ינהלו את הליך הגירושין על פי המשפט העברי, בעוד שבני זוג מוסלמים, ינהלו את הליך הגירושין על פי הדין המוסלמי.

בתי המשפט בישראל פועלים על פי הדין העברי. על פי הדין העברי, החובה לדאוג לכלכלת הילדים עד להגעתם לגיל 15, תהיה באחריות הגבר, וזאת גם אם האישה משתכרת יותר מהגבר. לאחר שהילדים עברו את גיל 15, חובת כלכלת הילד נחלקת בין שני ההורים. במציאות, לא רואים יותר מדי את המצב שבו אישה תשלם מזונות לגבר.

עד להגיעו של הילד לגיל 18, יש לשלם מזונות. בישראל, בגיל 18 חל הליך גיוס לצה"ל ועדיין הילד אינו יכול לפרנס את עצמו כראוי. ולכן, בשורת פסיקות של בית המשפט העליון נקבע שאבות מחויבים בתשלום מזונות חלקיים (כשליש מדמי המזונות) עד לשחרורו מהצבא. יש לציין כי תשלום המזונות החלקיים רלוונטית גם לילדים העוסקים ולומדים במסגרת עתודה צבאית, כיתות י"ג או י"ד.

סוגי המזונות

דמי מזונות לאישה – דמי מזונות ישולמו לאישה, וזאת כל עוד הליך הגירושין טרם הושלם אך בני הזוג חיים בנפרד, וזאת מאחר ותהליך הגירושין עלול לארוך זמן רב יחסית. אם עדיין אין גט, ובני הזוג נשואים, הבעל מחויב עדיין לפרנס את אשתו על פי הדין העביר. כאשר הגט מאושר, ובני הזוג מתגרשים, הגבר יפסיק לשלם מזונות, למעט מקרים בהם הגבר הסכים לשלם גם לאחר הגירושין או במידה והאישה תובעת את הגבר בבית המשפט למטרת תשלום מזונות. יש לציין כי האישה יכולה לתבוע בבית המשפט למטרת קבלת תשלום פיצוי חד פעמי ולא בהכרח תשלום מזונות חודשי. יש מקרים חריגים בהם אישה לא תהיה זכאית למזונות על פי הדין העברי והם במקרים בהם "אישה מורדת". כלומר, אישה שלא מסכימה לקיים יחסי מין (חוץ מטעמים סבירים), עזיבה לא מוצדקת מהבית, בגידה, סירוב לשלום בית וכו'.

דמי המזונות יקבעו על פי רמת החיים שהאישה הורגלה אליה במהלך כל הנישואין. יחושבו גם הוצאות על לבוש, דלק, רכב, קוסמטיקה, הוצאות רפואיות, ולא רק על פי אוכל ומגורים. אין ציפייה ואין אפשרות לדרוש שרמת חייה של האישה תרד לאחר הגירושין. יש לציין כי האישה חייבת להוכיח את רמת חייה טרם הפרידה. ניתן לצפות בעיות במקרים מסוימים ובעיקר כאשר לא כל ההכנסות מוצהרות לרשויות המס לעומת ההכנסות שהיו בפועל. הכנסותיה של האישה מעבודה, קצבאות וכו' ירדו מסכום המזונות.

דמי מזונות לילדים – מזונות ילדים ישולמו על ידי הגבר עד להגעת הילד לגיל 18 או אחרי שירותו הצבאי. מטרת המזונות הללו היא להבטיח את רמת חייהם של הילדים לאחר גירושי הוריו. גובה מזונות הילדים לא קשור למצבם הכלכלי של ההורים, והאב חייב לשלם אותם ללא קשר למצבו הכלכלי, וזאת מנגד לאישה שאינה מחויבת בשום תשלום לדאגת הילדים.

מזונות הילדים נחלקים לשני סוגים:

הראשון, מזונות הכרחיים – מזונות שהכרחיים לקיומו של הילד. לדוגמה: ביגוד, מזון, מגורים, רפואה וכו'.

השני, הם מזונות "מדין צדקה" – מדובר בהוצאות נוספות שקשורות לגידול הילדים אך הם לא הכרחיים לגידולו של הילד. לדוגמה: חוגים, בילויים וכו'. במזונות מסוג זה, לעומת מזונות הכרחיים, יש התחשבות במצבו הכלכלי של הגבר. כאשר הילד מגיע לגיל 15, ניתן לחייב את האישה בתשלומים אלה.

על מנת שיהיה יותר מובן, ניתן לחלק את תשלום המזונות לשלוש, על פי הגילאים:

• בהגיעו של הילד לגיל 6, אבא חייב לשלם מזונות, באין קשר למצבו הכלכלי.
• כאשר הילד בגיל 6 עד 15, אבא חייב לשלם מזונות הכרחיים. כאשר מדובר בהוצאות על דברים לא הכרחיים, האם יכולה להשתתף עם האב.
• כאשר הילד מגיל 15 עד 18, ההוצאות יהיו הוצאות "מדין צדקה". מאחר ומדובר בהוצאות שהם לא צרכים בסיסיים של הילד, האם והאב יכולים להתחלק על פי הכנסותיהם של כל אחד מההורים.
• כאשר הילד אחרי גיל 18 או עד סיומו הצבאי, שליש מהמזונות ישולמו על ידי האב.

מה זה הוצאות מדור ?

מדובר בהוצאות על מגורי הילד בבית ההורים. זה כולל דמי שכירות, ארנונה, מים, תשתיות, משכנתא, חומרי ניקוי וכו. הוצאות המדובר מתייחסות לחלק יחסי של כל ילד בהוצאות הללו.

ולכן, בית המשפט נוהג לחשב את דמי המזונות יחד עם הוצאות המדובר, הוצאות הבסיס וחצי מההוצאות החריגות.

ומה קורה במידה והאישה מרוויחה יותר מבעלה ?

המשפט העברי קובע שהאישה לא חייבת לעבוד וכי הגבר חייב לכלכל אותה. בתי הדין האזרחיים יותר מקלים ולעיתים, כאשר הגבר הצליח להוכיח שהוא מרוויח פחות מהאישה, יפטרו את הגבר מתשלום המזונות לאישה.

במקרים כאלה, נוכל להבחין שפעמים רבות גברים יפסיקו לעבוד או שיעברו לעבוד במזומן ללא דיווח לרשויות המס. במקרים כאלה, נראה שנשים רבות מפעילות חוקרים פרטיים כדי להוכיח את ההכנסה הגבוהה של בן הזוג.

במידה והאישה לא עובדת יותר לאחר הגירושין, בית הדין האזרחי יוכל להתחשב בפוטנציאל השתכרות עתידי ולא בפועל וכך לפסוק מזונות נמוכים יותר.

מה קורה אם הבעל מסרב לשלם מזונות ?

אם הגבר לא מעביר לאישה את דמי המזונות, יש לה 2 אופציות לפעולה כנגדו: הראשונה, פנייה לביטוח לאומי ולקבל דרכם את דמי המזונות. המוסד לביטוח לאומי יעשה השוואה בין סכום המזונות שנקבע לבין תקנות המוסד, והתשלום הנמוך ביותר ישולם על ידי המוסד לביטוח לאומי. באותו הזמן, המוסד לביטוח לאומי יפתח בהליך הוצאה לפועל לגבייה כנגד הגבר. במידה והאישה משתכרת יותר מהמשכורת שנקבעה בתקנות של המוסד לביטוח לאומי או אם היא גרה באותה הדירה עם הגרוש, לא יועברו לה דמי המזונות.

האופציה השנייה היא פנייה ישירה להוצאה לפועל, על מנת לפתוח בגבייה בהוצאה לפועל נגד הגבר. האישה יכולה בדרך הזו לעקל לו רכוש, משכורת, מניעת יציאה מהארץ וכו'.

מזונות – משמורת משותפת

משמורת משותפת זהו מצב שבו ההורים הגרושים הגיעו להסדר משמורת משותפת כך שהילדים מחולקים בצורה שווה גם אצל אימם וגם אצל אביהם. בהתאם לכך, כלכלת הילדים מחולקת בין ההורים.

עד לשנת 2017, כל המזונות היו תחת אחריותו של האב, גם אם האם מרוויחה יותר. בית המשפט העליון פסק הלכה מחייבת שקובעת שאם מדובר במשמורת משותפת בילדים, מה שיקבע את חלוקת המזונות זה היכולת הכלכלית של שני בני הזוג. כך, ייתכן מצב שבו האישה תשלם מזונות לגבר (במידה והיא מרוויחה יותר).

לדוגמא: האישה משתכרת ב-12 אלף ₪ בחודש, אך הגבר משתכר בסך 8,000 ₪ בחודש. צרכי הילד הם 1,500 ₪ והם נמצאים במשמורת משותפת, כך שכל צד צריך לשלם מחצית (750 ₪). יחס ההכנסות הוא 60%-40%, כך שהאישה תעביר לגבר 150 ₪ כל חודש.

מזונות – פשיטת רגל

במידה ויש לחייב הליכי פשיטת רגל, נחלק את חוב המזונות ל-2 תקופות אפשרויות: חוב שקיים עד למתן צו כינוס, והשני דמי מזונות אחרי צו הכינוס.

חוב מזונות במקרה של פשיטות רגל במידה ומדובר בתקופת טרום צו הכינוס –

צו כינוס זה צו שניתן מבית המשפט שמאפשר לחייב את החייב בתשלום חודשי. אם יש חוב מזונות לפני צו הכינוס שבית המשפט קובע לחייב, אפשר להגיש תביעת חוב עד 6 חודשים מיום שמוסרים לחייב את צו הכינוס. ניתן לעשות זאת תקופה ארוכה לאחר מכן בגלל שבדרך כלל הליכי הוצאה לפועל מעוכבים עד למתן צו כינוס וכך לא ניתן לגבות דמי מזונות.

חוב מזונות הוא חוב בדין קדימה, כך שזה יהיה קודם לחובות אחרים. כלומר, הסיכוי של האישה לגבות את הסכום המלא גבוה יותר.

חוב מזונות במקרה של פשיטות רגל במידה ומדובר בתקופה שלאחר צו הכינוס –

לאחר שבית המשפט נותן את צו הכינוס, החייב מחויב בתשלום דמי המזונות לפי התשלומים שבית המשפט קבע. האישה חייבת להגיש בקשה לקצבת מזונות לגביית חוב מזונות בפשיטת רגל, לבית המשפט המחוזי, וזאת על פי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל.

הבקשה צריכה לפרט את ההוצאות שיש, הכנסות, הוצאות הילדים, מידע על הכנסות הגבר אם יש וכו'. כל זאת על מנת שבית המשפט המחוזי יקבע תשלום חודשי ראוי לצורך תשלום המזונות השוטפים.

בית המשפט המחוזי הוא ערכאה גבוהה יותר מבית המשפט למשפחה ולכן הוא לא כפוף כלל לו ולפסק הדין שקובע את תשלום המזונות בפשיטות רגל. אך כאשר בית המשפט המחוזי ירצה לקבוע את תשלום המזונות החודשי במזונות בפשיטת הרגל, הוא ישקול גם את פסק הדין הזה, גיל הקטינים וכו'.

הבקשה שנשלחת לקצבת מזונות תישלח לחייב למטרת תגובה ואף לתגובת המנהל המיוחד שמונה על ידי בית המשפט לצורך צו הכינוס. לאחר תגובתם, בית המשפט יקבע את הסכום החודשי.